שתפו ותהנו! (מגה-פוסט נקמני שרק מתחיל רציני)

כולם יודעים – גוגל רידר מאפשר לכם כיום לשתף פריטים מעניינים מתוך פידים שאתם מנויים להם. בהתחלה לא ממש אהבתי את זה, אבל אחרי שסיננתי מתוך הרשימה את האנשים שמשתפים פריטים משעממים, הצלחתי לגבש ברידר שלי קבוצה די מוצלחת של אנשים שבהחלט מעניין אותי לראות את הפריטים שהם משתפים.

אבל כאן עולות כמה נקודות מעניינות שלעתים קצת מעצבנות אותי:
א. כולנו קוראים את אותם בלוגים. כבר נתקלתי במקרים שבהם אותו פוסט שותף על-ידי ארבעה אנשים שונים (וגם על ידי).
ב. אנשים שמשתפים כל פאקינג פוסט מתוך בלוגים מסויימים. אם הייתי רוצה לקרוא את כולו הייתי עושה מנוי בעצמי!
ג. אנשים שמשתפים את כל הפוסטים מתוך הבלוג של עצמם. בסדר, אז יש לכם יותר חברים-לפי-גוגל מקוראים בבלוג. תרגיעו.
ד. וזו הבעיה החמורה מכולם, שיהונתן אפילו טוען שדינה סקילה: אנשים שמשתפים פוסטים שאורכם כאורך הגלות, ושכוללים עשרות רבות של תמונות שנטענות לאט-לאט, ולכן לוקח להם המון המון המון זמן להיטען בגוגלרידר (כן, שוש – אני מדברת עלייך!).

על מנת לנקום בכל הפושעים האלה, הפוסט הזה הולך לכלול הרבה יותר מדי תמונות, יוטיובים ואולי אפילו גם קצת טקסט. ולא זו בלבד אלא שלמרות שזה פוסט שלי, אני מתכוונת לשתף אותו בגוגלרידר שלי (וגם את כל עשרות הפוסטים האחרים שיפורסמו כאן בהיתוך הקר בשבוע הקרוב), ואם להוסף חטא על פשע – אני רוצה שגם אתם תשתפו את הפוסט הזה אצלכם בגוגל רידר. ולא משנה אם אתם מנויי RSS של הבלוג הזה, או שחברים שלכם מנויים לבלוג הזה והם אלה ששיתפו אותו. העיקר – שתפו וגירמו סבל לכל חבריכם!
(ובמידה ושיתפתם את הפוסט – אנא הגיבו כאן על מנת שאדע שהניסוי הזה הצליח)

גלילה נעימה!

---

המגפה השחורה

שלי באטס מהבלוג הנפלא Retrospectacle הכריזה שתקדיש את השבוע הנוכחי למחלה האהובה על כולנו כאן בהיתוך הקר: המגפה השחורה. באופן מצער, לאחר פרסום החלק הראשון, היא עצמה נפלה למשכב (מקריות? ספק!), אבל הנה החלק הראשון להנאתכם הצרופה. מתברר, אגב, שבאותם ימים חשוכים, חשבו שאלכוהול וקפה הם תרופה מפני המחלה המקסימה הזו – שתו עוד ועוד!

גאווה שחורה – הצד הכלכלי

טרנט רזנור, יקיר ההיתוך, מסכם וחושף את כל הנתונים אודות עלויות, מספר הורדות, ובכלל בנוגע לפרוייקט המוסיקלי הנהדר של סול ויליאמס ושלו – The Inevitable Rise and Liberation of Niggy Tardust. מתברר שהם לא הרוויחו מזה כלום, אבל המוסיקה המצויינת הזו זכתה לחשיפה נהדרת. אגב, שווה גם לכם להוריד או לרכוש את האלבום המשובח הזה, שכבר כתבנו עליו כאן.

Happy Happy Joy Joy!‎

אני לעולם לא מתעייפת מהשיר הנפלא הזה מתוך סידרת המופת רן וסטימפי, ושואפת לפזר את חדוות שיר הפופיק בכל רחבי הגלקסיה.

בתיה עוזיאל מתהפכת במיטתה

כך תסרגו לעצמכם עוגיית מזל. אין ספק – ביום שבו הרובוטים ישתלטו על העולם, ויהרגו את כולנו, אלה מביניכם שירכשו את הידע ההכרחי הזה ישרדו. כל היתר יהפכו לדלק טילים וייאכלו על ידי אדונינו הרובוטיים המרושעים.

הכינו את השנקלים

הקליפ הזה כאן סתם כי אני ממש מחבבת את הדרזדן דולז המצויינים, וכי השיר הזה (ששר בשבח הויברטור, אבל הוא גם בודד ומדכא להפליא – בצורה שמחה!) הוא פשוט מבריק לטעמי. ואגב, שימו לב לגבות הפסיכוטיות של אמנדה.

מנשקים צפרדעים

תוהים מדוע אתם עדיין רווקים? הנה מישהי שמסבירה מדוע ולמה אתם עדין בודדים וגלמודים בעולם. זה בין היתר נובע מהעובדה שאתם מגלחים את הרגליים ומשליכים על אנשים שעועית, שלא לומר – יש לכן לוח שנה עם תמונות של תינוקות בעציצים והתמונה שלכן בפייסבוק כוללת את החתול שלכן. [ויה ג'זבל]

איומים, סחיטה ומוסיקה רעה

אני יודעת שאתם מזועזעים שאחרי כל כך הרבה מוסיקה משובחת בפוסט הזה, יש כאן קליפ לשיר הרומנטי-עד-בחילה הזה מתוך הסרט הדביק אך החינני (יש לי פינה חמה בלב ליואן מקגרגור) אבל סתם תקעתי אותו כאן כפסקול מיותר לעובדה המטרידה שאנשי הכת החביבה עלינו – הסיינטולוגיה, איימו על ניקול קידמן שאם היא תעז להתבטא כנגד ה”דת” הזו, הם יסחטו אותה. יכול להיות שאני קצת מפגרת, אבל נדמה לי שאיומים שכאלה הם למעשה כבר סחיטה, לא? [ויה: ג'זבל]

אכן, תמונות קשות מנשוא

אין סיבה אמיתית לכך שאני מפרסמת כאן את התמונה הזו של עצמי, למעט העובדה שיהונתן ממש נחרד לפני מספר ימים מהאופן שבו אני נוטה להחזיק את הלפטופ האהוב שלי. זה, והעובדה שאני מאוד מחבבת את החולצה הזו (אקא חולצת האינסומניה שלי) שיש עליה לוגו חמדמד של Z?‎ מתוך הקומיקס המקסים ומחמם הלב Johnny the Homicidal Maniac, אשר מומלץ לכל – ובעיקר לילדים, זקנים, נשים בהריון וחולי לב.

פיפיקקי ב-CES2008

שיחה מלב אל לב עם לוק לה-מר (או איך שכותבים את השם המזורגג של הצרפתי הארור הזה), שמספר בין היתר איך זה להשתין ליד ביל גייטס. [ויה ShinyShiny]

מה האוכל האהוב עלייך?

סיפורה קורע הלב של נערה בריטית שלא אוכלת שומדבר חוץ מצ’יפס כבר 10 שנים. למה? היא סובלת מבעיה רפואית מוזרה, שנלווית לה גם פוביה ביזארית עוד יותר ממזון.

לא נפסיק לשייייייר!

ועוד דרזדן דולז אחד, הפעם בלי אוננות נשית (הנישה הזו כוסתה באלבום Yes Virginia על-ידי השיר הפנטסטי הזה) או גבות פסיכוטיות, והרבה פחות משעשע, אבל זה השיר החביב עליי שלהם, כי הוא מזכיר לכולנו שלפעמים צריך פשוט לשים זין על היקום ולשיר, אפילו אם אתם לא מסוגלים לשיר.

שיהיה לך בתאבון, יקירתי!

אם דיברנו קודם על זוגיות ורווקות, אז הנה בחור אחד שאני חושבת שלא הייתי רוצה לצאת איתו. CNN מביאים את סיפורו של בחור מקסים אחד, שרצח את חברתו, ואז חתך את גופתה לחתיכות קטנות, וככל הנראה גם אכל חלקים נבחרים. המשטרה מצאה בדירתו אוזן מתבשלת בסיר עם מים, ומזלג נעוץ בסטייק אנושי עסיסי על צלחת (בבית של אמאשלו!). אגב, בין הבישולים, הבחור גם הספיק לעבור בבית של אשתו לשעבר, ולדקור את בן זוגה הנוכחי. [ויה: ג'זבל]

המכשפה, התפוח, הנסיכה וארון הבגדים

זה פשוט מדהים בעיניי: הצגת יחיד של שלגיה, כולל כל הדמויות והתלבושות המתאימות. ביפנית, כמובן. [ויה JapanProbe]

---

וזהו. נראה לי שסבלתם מספיק.
נהניתם? שתפו עם חבריכם? לא נהניתם? שתפו בכל זאת!