שכחו אותי בנתב”ג
כמישהי שמגיעה ממשפחה מרובת ילדים (4 אחיות ועוד אח), אני לא יכולה שלא לתהות האם העובדה שהוריי מעולם לא שכחו מישהו מאיתנו בנתב”ג מעידה על היותם הורים מצויינים באופן חריג ויוצא מן הכלל, כי איכשהו, הם תמיד הצליחו להגיע ממקום למקום כשכל חמשת ילדיהם איתם.
ובאותם מקרים חריגים שבהם מישהו מאיתנו נעלם, הם שמו לב לזה די מהר, ולא בחצי הדרך לפריז.
