להבין את עולם המדיה החברתית והשפעתו: פיצה שרגא כמקרה מבחן
לפני כשבוע הגיעה למכון הזמנת מחקר על מדיה חברתית מצד לקוח חדש, רשת פיצות מפורסמת. הפתרון שלנו, על מנת למקסם את החשיפה שלה ברשת, היתה לצור יחסי ציבור טובים. המצאנו פיצריה פיקטיבית בדיזינגוף סנטר, שתהיה הפיצה ה”חאפרית” שתדחוף את האקט הויראלי, באמצעות האקט הויראלי נקבל רשימות איכותיות של צרכני פיצה ונוכל להשתמש בהן מאוחר יותר. הבהרנו ללקוח שכאן, במכון אנחנו לא “בתוך הקופסה” ולא עושים את מה שכולם עושים, אלא במקום לפתוח עשרות פרופילים פיקטיביים ודפי מועמד בפייסבוק, אנחנו עושים גרילה אמיתית.
התחלנו לשלוח מיילים פיקטיביים ולהעלות הודעות בפורומים נגד פיצה שרגא וביקשנו את שיתוף הפעולה של דובי כך שיעלה פוסט מהר על הנושא. לא עבר יום וגם חנן כהן הצטרף למזימה. הסלולרי הפיקטיבי של האמא נתן לאשת יחסי הציבור שלנו אפשרות גם להיות זמינה לראיונות במדיה המסורתית בתור האמא הפגועה.
הבעיה התחילה שהבאזז הגיע מהר מדי. בדרך כלל יש לנו יומיים ככה להערך, אבל הפעם הכינו כתבה בmynet. מייד היינו צריכים לפברק תמונה של ילד אוטיסט; למזלנו כישורי הפוטושופ של שרון אפשרו לנו להדביק את הילד ליד שמעון פרס. והנה, הצלחנו.
Img cc-by-nd Wendalicious
ואז היינו צריכים את פייסבוק. הקמנו קבוצות פיקטיביות וקראנו לאנשים להצטרף ותוך פחות מיומיים יש לנו 14,000 אנשים. עכשיו, מה שאנחנו הולכים לעשות הוא להחליף את שם הקבוצה ל”מתים על הפיצה של [שם הלקוח הוסר]” ולהתחיל לשווק הלאה את המוצרים שלנו.
ותוכיחו שכל זה לא נכון. תוכיחו שבכלל יש פיצה שרגא. [הטוקבקיסט הראשון שמקפסט תמונה בתגובות של הפיצריה יקבל ממני אישית (בPayPal) את העלות של הפיצה שרכש (עד משולש אחד), כנגד רשיון בלתי חוזר, לעולמי עד, להציג את התמונה ולעשות בה כל שימוש אחר]
[והנה יהונתן מתחיל להיות רציני וצדקני]
אם יש מוסר השכל מכל תופעת “פיצה שרגא” שהרשת חווה בימים האחרונים היא שקמפיין ויראלי יכול להיות גם חיובי וגם שלילי, ושאנשים לא טורחים לחשוב פעמיים לפני שהם לוחצים על הForward. פיצה שרגא, שאני לא יודע אם היא קיימת או לא, היא בסך הכל עוד עסק; כעת, ככל הנראה, בין אם בצדק או לא, הוא יחווה הפסדים משמעותיים.
מי מכם יכל היה לאמת את המקרה? מי בכלל מכיר את פיצה שרגא לפני שהוא מחרים אותה? אני יכול להחרים כמה שאני רוצה את מפעלי האורניום המועשר של איראן, אבל זה לא ממש יעזור.
לכן, להחרים ולגנות את פיצה שרגא זה כל כך קל. אבל מה שפיצה שרגא עשו זה כלום לעומת חלק מהזבל הויראלי שאתם אוכלים כל יום מידי משווקים ויראלים שמתחזים לחברים שלכם, מלכלכים את האינטרנט ודואגים שהכל יראה כאילו אותנטי. זה לא משנה אם זה פוליטיקאי שמקדם סרט “אותנטי” או חברה מסחרית שרוצה למכור לכם קפה.
אתם, שרוצים לעשות שיווק ויראלי צריכים לזכור שאתם לא אוהבים שמתייחסים אליכם כמו אל מטומטמים, אז למה אתם עושים את זה ללקוחות שלכם?
אם יש לקח אחד שפיצה שרגא יכול ללמד את כולנו הוא שלא משנה כמה טוב אתה, מספיק שתתנהג פעם אחת רע לילד אוטיסט כדי שכל הפרופילים היפים שלך בפייסבוק לא יהיו שווים כלום.
איזה יופי של בלגן!
רק בשביל הפוסט הנוכחי היה צריך להקים את הבלוג המפגרוטיסטי הזה.
אני עדיין בעמדה שלי שהנפשות הפועלות בהיתוך מסוגלות להמציא את כל העניין, ויש סיכוי שהאמא כאן זאת לא האמא, וגם אני זה בכלל לא אני, כי הם גם שתלו את התגובות התמוהות שלי. זה אפשרי. אבל נעזוב את זה – אמא של אוטיסט, אם זה מנחם אותך את עזרת לי, עכשיו אני יודע שאני לא היחידי שקורא כאן.
http://www.facebook.com/topic.php?topic=7040&uid=51916562944
Jon, this is pure gold
Keep the good spirit on
Many people got a lesson in Internet Social Science with this post.
שאפו
(גם על הפוסט, וגם על הברדק שהוא עורר).
אני בעד קמפיין לביטול כפתור הפורוורד למי שאין לו לפחות פז”ם שנה ברשת, והעברה אוטומטית של נמענים מהTO אל הBCC אם הוכנסו יותר מחמישה.
המקרה הזה מלמד אותי שוב על בשרי להקשיב לאינטואיציה שלי שאמרה לי שמשהו פה לא בסדר .
חרצתי דין על פיצה שרגא , כי הרגשתי שאחרת אני אכלל באותה חבילה ביחד איתו אם לא אגיב כנדרש למצוקת האם ובנה .
כן מנסיוני כשרציתי לפרסם משהו ב NRG הם טענו שיבדקו ויחליטו אם לפרסם או לא , ו עצם הפרסום נתן לי את הגושפנקה להאמין שיש דברים בגו .
אבל למדתי את הלקח , ואקשיב לאינטואיציה שלי שהיא לא הכזיבה מעולם כל עוד השתמשתי בה , ולעומת זאת הוכיחה לי את אמיתותה כשהתנגדתי לה .
כל הכבוד על התרגיל , אבל האנשים הממורמרים והמרומים לא יסכימו לקנות בפיצה החדשה שלכם . אי אפשר להפוך רגש שלילי לחיובי. – זהו גניבת דעת ועושק הלב .
בהצלחה . אבל הוכחתם שאנטישמיות זקוקה רק לגפרור קטן והיא בוערת ללא מעצור .
מירי
עירא – לצערי יש גם אנשים עם פז”ם של שנה ויותר ברשת שעדיין מפיצים שטויות. לגבי הקמפיין השני אני בעד.
מירי – חבל שלא קראת גם את כל התגובות כאן, אולי כדאי שמישהו יגיד את זה בצורה מפורשת: המקרה של פיצה שרגא הוא אמיתי, הפוסט הספציפי הזה הוא סרקסטי. לא היתה הזמנת מחקר ואין פיצריה חדשה שמנסים לפרסם. מה שכן הוא בא להעביר נקודה חשובה על הקלות שבה אנחנו מעבירים דברים מבלי לבדוק אותם קודם.
מה שמוזר זה שאף אחד לא שאל באיזה מכון מדובר שאם כן היו שואלים אז אולי כל הבלאגן הזה היה נמנע…
אגב, גם לדעתי פוסט מצוין.
חבל מאד שאתם חושבים שאתם כאלה מאגניבים ולכן מרשים לעצמכם לצחוק וללגלג על הילדים האוטיסטים.
יא חבורת אפסים חארות.
מעניין מה תעשו אם מישהו יתבע אותכם על השמצה והשפלה של הילדים האוטיסטים.
ככל הנראה אני אגיד לו שאני לא העלבתי את האוטיסטים.
אני שמח שאתה נהנה להעליב סתם ולהשמיץ במקום לקרוא.
מאחל לך שתלמד לקרוא.
[...] נכתב בתגובה לפוסט הזה של יהונתן ולפוסט הזה של שרון Lizibee @ 21:25 [...]
הייתי צריכה לקרוא את כל הפוסט הנסער כדי להבין למה מקק
[...] אבל אני מקווה מאוד שיש להם מספיק שכל כדי שלא לפצוח בקמפיין אינטרנטי רחב היקף. בכל מקרה, העובדה ששם המקום אינו מופיע כאן היא מכוונת. [...]
[...] החטא לעונשו מטריד אלא העובדה כי מייל השרשרת הזה היה עלול להיות הכפשה גמורה, ובכל זאת אותם נמענים היו ממהרים להפיצו הלאה, מבלי [...]
מה קורה פה?
מה זה כל ההתעסקות יתר במקרה הזה?
בואו נשאיר את זה בין האמא ושרגא.. נראה לי מספיק עם החרם הזה אנחנו לא בכיתה ד’ .
שרגא בטוח הבין מה שהיה צריך להבין , והאמא בטוח הבינה מה שהיא הייתה צריכה להבין
בואו נשאיר את זה לדעה של 2 אנשים בוגרים שיכולים להחליט על עצמם
תודה
[...] משתוללת מכעס. – “למה עשית את זה?” – “זאת היתה בדיחה. קראתי משהו על קמפיינים ויראליים פעם. לא חשבתי שזה יצליח. וחוצמזה, שמרית הרבה יותר טובה”. – “מה [...]
[...] סליחה, “האתר לא עומד בעומס הגולשים” ולכן הוא למטה. בינתיים, אפשר להזמין מפיצה שרגא. [...]
[...] שנה יהונתן כתב פוסט (אמנם על מקרה אמיתי) היפותטי, ציני ולדעתי גאוני, על [...]
אכן ליברלים מהדור הישן.
למה לא ? נשאיר את האמא עם ילדה המוגבל לבדה להתמודד עם העולם.
אנחנו נרחוץ לנו בנקיון כפינו, ובידיעתנו שאין אמת אחת, נחגוג את הפוסט-מודרניזם שלנו כהלכתו, ורק כשיגיע היום שבו אנחנו נהיה חלשים,
נזכור שהיתה תקופה בה היה אפשר לעזור לאחרים, ובחרנו לשבת בצד בשקט ולהעביר דאחקות על העולם.
[...] הסיפור המפורסם של פיצה שרגא במדיה החברתית, שבו דווקא נקטתי עמדה נגד הפיצה, פרסם [...]